כימותרפיה, אימונותרפיה וטיפול ביולוגי: עקרונות בסיסיים בטיפול בסרטן

בהכללה גסה, תרופות כימותרפיות מתמקדות במנגנונים תאיים שבאים לידי ביטוי במיוחד בתאים סרטניים, אך גם בתאים בריאים. חלק ממנגנונים אלה משתתפים בתהליך החלוקה של התאים, שמתרחש באופן טבעי גם בתאים בריאים, אם כי בקצב איטי יותר מתאים סרטניים.

זו הסיבה שתרופות כימותרפיות מתאפיינות בתופעות לוואי רבות יחסית, שנגרמות מהפגיעה הנלווית שחווים גם התאים הבריאים בגוף. כך למשל, תאי מערכת העיכול, להם קצב תחלופה גבוה, יוכלו לסבול מפגיעה דומה לזו של התאים הסרטניים, מה שיתבטא בשלל תופעות לוואי בטניות, המזוהות עם הכימותרפיה.

אחוזי התגובה לטיפול הכימותרפי משתנים במידה עצומה כתוצאה מסוג הסרטן, שלב אבחונו, מצבו הבריאותי הכללי של החולה וגורמים אחרים. כך למשל, כ-70% מהחולים המטופלים בסוגים מסוימים של סרטן שלפוחית השתן יכולים להגיב לכימותרפיה, לעומת חולים בסוגים מסוימים של סרטן לבלב שמגיבים לטיפול פחות מ-10% מהפעמים.

חשוב לדעת שכל התרופות הכימותרפיות המאושרות נמצאו בטיחותיות לשימוש ויעילות להארכת תוחלת ואיכות החיים של חולים בקבוצות גדולות במסגרת מחקרים קליניים. עם זאת, עובדה זו לא יכולה להעיד על סיכויי ההצלחה של טיפול כימותרפי בחולה נתון, כמו גם על הסיכוי ללקות בתופעות לוואי מסוימות.

למרות עובדות אלה ויחסי הציבור הרעים להן זוכות הכימותרפיות בדרך כלל, כימותרפיות הן התרופות האנטי-סרטניות הנפוצות, הוותיקות והנחקרות ביותר. למעשה, מאז שנות ה-40 של המאה ה-20 עושה המדע שימוש בקבוצת תרופות זו ולכן היא גם היחידה שיש מידע על השפעתה לאורך עשורים רבים של טיפול.

על אף שהתגלתה כבר לפני כ-70 שנים, התקדמויות ותגליות חדשות בנוגע לקבוצת תרופות זו מתבצעות באופן שוטף, גם בשנת 2018. התקדמויות אלה כוללות פיתוח חומרים כימותרפיים חדשים, התאמת חומרים כימותרפיים ידועים לגידולים חדשים, הקטנת תופעות הלוואי של חומרים אלה ושילובם עם טיפולים אחרים, לרבות אימונותרפיות וטיפולים ביולוגיים.